תחולת תקנות סדר הדין האזרחי בהליכים בפני המפקח על רישום המקרקעין 

תחולת תקנות סדר הדין האזרחי בהליכים בפני המפקח על רישום המקרקעין 

מאת: אלון אבלה, עו"ד

א.  פתח דבר

1. בהתאם לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק") תפקידו של המפקח על רישום המקרקעין הינו בשני מישורים, האחד במישור המנהלי, הכולל הכרעה בבקשות שונות לרישומים מהותיים הקשורים למקרקעין שאינם בסמכותו של רשם המקרקעין, השני, תפקיד שיפוטי לדון ולהכריע בסכסוכים משפטיים המתנהלים בבתים משותפים בהתאם לפרק ו' ו-ו'1 לחוק.

2.  כמו כן, סעיף 74 לחוק קובע כי "למפקח הדן בסכסוך יהיו כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית".

3. מכאן עולה השאלה, האם אופן ניהול הדיון בפני המפקח על המקרקעין זהה כאמור לאופי הדיוני הנהוג בבתי המשפט השונים, אשר מוכתב לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"). לכך כאמור, ישנה משמעות רבה בנוגע לניהול הדיון וההליכים המותרים בו, ולפרקי הזמן הקצובים להגשת כתבי טענות.

ב.   המסגרת הנורמטיבית

4.  סעיף קובע 71 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תל"ל-1969 (להלן: "תקנות הרישום") בנוגע לפרוצדורה הדיונית בהליך המשפטי (פרקים ו' ו-ו'1 לחוק)  המתנהלת בפני המפקח על המקרקעין כי:

"תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, יחולו בשינויים המוייבים, על סדרי הדין בהליך לפי סימן זה בכל עניין שלא נקבע לגביו הוראה אחרת בחוק או בתקנות אלה".

למרות האמור בתקנה זו ובשאר תקנות הרישום, אין בנמצא הוראות ספציפיות המורות באופן ייחודי מהן ההליכים המותרים או האסורים בהליך הדיון בפני המפקח, ולפי לשונו של סעיף 71 לחוק ישנה הגדרה שיורית, לפיה כל עוד לא נקבע אחרת בתקנות הרישום ניתן להפעיל את כל הכלים הפרוצדוראליים הנוהגים בבתי המשפט גם בהליך בפני המפקח על המקרקעין.

5.  ברע"א 8984/05 יהודה קרשין נ' מדינת ישראל (07.11.05) נידונה השאלה האם בקשה לעיכוב ביצוע, על פסק הדין שניתן על ידי המפקח על המקרקעין, יש להפנות אליו תחילה בתור היותו הערכאה הדיונית שנתנה את פסק הדין, זאת בהתאם לתקנה 467 לתקסד"א, או שמע יש להגיש את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ישירות לבית המשפט המחוזי היושב כערכאת ערעור על החלטות המפקח על המקרקעין לפי סעיף 77 לחוק המקרקעין. בית המשפט פסק כי המפקח על המקרקעין הינו הערכה הדיונית שנתנה את פסק הדין, ולכן ולפי תקנה 467 לתקסד"א את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין יש להפנות בתחילה למפקח על המקרקעין, וכדברו:

"תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 מצריכה לשם עיכוב ביצוע פניה לבית המשפט שעל החלטתו משיגים (לענייננו למפקח על רישום מקרקעין), וראו תקנה 71 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) תש"ל-1969; רק עם סירובו רשאי בית המשפט שלערעור לצוות על העיכוב (תקנה 468 לתקנות סדר הדין האזרחי). משלא נעשתה פניה למפקח, בדין לא יכלה השופטת המלומדת להיעתר לבקשה אף אילו רצתה בכך לעיצומה...".

עולה איפוא, כי בקשה לעיכוב ביצוע על פסק דינו או החלטתו של המפקח על המקרקעין יש ראשית להפנות למפקח עצמו ואין להגישה ישירות לערכאת הערעור. (ראו: בש"א (מחוזי י-ם) 534/10 רות בנקיר נ' נציגות הבית המשותף (09.02.10)).

6.  בע"א (מחוזי ת"א) 3349/07 בסו ישראל נ' לוז אלעד (29.12.08) נידונה השאלה האם פגרת הקיץ של בתי המשפט, המצוינת בתקנה 529 לתקסד"א, חלה גם על ההליכים הנידונים בפני המפקח על המקרקעין. במקרה זה, כתב התביעה הומצא לנתבע בזמן פגרת הקיץ. הנתבע לא הגיש את כתב הגנתו בחלוף 30 ימים מיום ההמצאה וניתן כנגדו פסק דין בהעדר הגנה. בקשה לביטול פסק הדין שהגיש הנתבע למפקח על המקרקעין נדחתה בנימוק כי פגרת הקיץ של בתי המשפט איננה חלה על ההליכים הנידונים בפני המפקח על המקרקעין.

7.  הנתבע ערער על החלטת המפקח על המקרקעין וטען כי קריאת תקנה 529 לתקסד"א וביחד עם קריאת תקנה 71 לתקנות רישום המקרקעין, מובילה למסקנה כי פגרת הקיץ של בתי המשפט חלה גם בהליך הנידון בפני המפקח על המקרקעין, ובשל כך לא חלף המועד להגשת כתב ההגנה מטעמו ולכן לא היה כל מקום ליתן פסק דין כנגדו, וכל שכן, לא להורות על ביטולו בשל חובת הצדק.

8.  תקנה 529 לתקסד"א קובעת כי:

"תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי הענין, הוראה אחרת".

משעמותה של תקנה זו בפועלה הינה, כי כל מניין הימים לצורך ביצוע פעולה דיונית כלשהי לפי תקנות סדר הדין האזרחי, נעצר ואינו נמנה כלל כל עוד לא החליט בית המשפט או הרשם אחרת, ורק לאחר סיום הפגרה נמנה מניין הימים כסדרו.

9.  לפיכך, טען הנתבע כי לאור האמור בתקנה 710 לתקנות הרישום אזי לא נמנה מניין הימים לצורך הגשת כתב הגנתו בתקופה שבפגרת הקיץ, ולא היה מקום ליתן פסק דין כנגדו בהעדר הגשת כתב הגנתו במועד, ובמילים אחרות טרם חלף המועד להגשת כתב ההגנתו.

10.  בית המשפט קיבל את טענת המערער וקבע כי:

"לשון החיקוקים ושילוב הוראת 71 בשילוב תקנה 529, מביאים למסקנה לפי שעה שככלל מוחלות תקנות סדר הדין האזרחי על תקנות המקרקעין, יש להחיל גם את הוראת סדר הדין האזרחי בדבר הארכת מועדים עקב פגרה, על תקנות המקרקעין". (פס' 12 לפסק הדין)

ועוד הוסיף בית המשפט וציין:

"... יש ליצור אחידות בסדרי הדין הנהוגים בהליכים השיפוטיים ועל מנת להביא להרמונה בין אלה.... בהשלכה למקרה שלפניי, אין כל מקום לאבחנה בין בעל דין הנתבע על ידי שכנו בהליך לפני המפקח, בתקופת הקיץ, והמעוניין להיוועץ עם פרקליט השוהה בפגרה, לבין בעל דין הנתבע באותה עת בבית המשפט. על שניהם כאחד יש להחיל את אותו פרק זמן להגשת כתבה ההגנה וליצור התאמה בין ההליכים". (פס' 14 ו-15 לפסק הדין).

בעקבות קביעתו ביטל בית המשפט את פסק הדין שנתן המפקח על המקרקעין ואת החלטתו הדוחה את ביטול פסק הדין, והחזיר את התיק להמשך דיון בפניו.

11.  יודגש בנקודה זו, כי קביעת בית המשפט הנוגעת לפגרת הקיץ של בית המשפט תקפה ויפה גם לפגרת החגים ופגרת הפסח הנהוגות בבתי המשפט, וגם בפגרות אלה אין לספור את מניין הימים בכל הנוגע להליכים המתבצעים בפני המפקח על המקרקעין.

ג.    סוף דבר

12.  עולה כאמור, כי בתי המשפט השונים שואפים ליצור הרמונה ואחידות דיונית בין בתי המשפט לבין הליך משפטי הנידון בפני המפקח על המקרקעין, שהינו טריבונל שיפוטי לכל דבר ועניין.

13.  יוער עוד, כי בהתאם לתקנה 71 לתקנות הרישום, המהווה צינור להליכים הדיונים לפי תקסד"א הנידונים בפני המפקח על המקרקעין, מבוצעים למעשה כל ההליכים המקדמיים והשונים בפני המפקח אשר ננקטים בהליך האזרחי בבית המשפט, כדוגמת: משלוח שאלונים, תצהירי גילוי מסמכים, עיון במסמכים, הודיות, בקשות לסעדים זמניים, בקשות לביטול פסק דין או החלטה, בקשות שונות בכתב, מחיקת כתבי טענות או חלקים מהם, בקשות בענייני מומחים וכיוצא באלה.

האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני ומתאים או חוות דעת משפטית. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על המשתמש בלבד.